עו"סיות במלחמה + מפגש עם משתתפי הסרט.

"מישהי הגיעה לבית החולים ירויה, וחשה תחושות אשמה שנאלצה לנסוע על גופות. משפחות זועקות ומחפשות את קרוביהן.החנייה היתה מלאה, מה שלא אופייני לשבת בבוקר", ככה התחילה המלחמה אצל חלק מהעו"סיות, הן תפקדו כקו ראשון מתחילת המלחמה, בשעה שש וחצי בבוקר שבת. באופקים, הטנדרים של המחבלים נכנסו לעיר ועברו את הבית של אחת העו"סיות, נכנסו פנימה עם רכבים מלאים בתחמושת והתחילו לירות בכל מי שעבר במקום. בדוקו "עו"סיות במלחמה", בשפה קולנועית אנו מציגים מציאות מטלטלת של העובדות הסוציאליות שיצאו ראשונות לטפל במאות אנשים, בסיטואציות קורעות לב, שיש להן משימה אחת, לתת תמיכה ולעשות חשיבה מותאמת למצב שלא נתקלו בו עד השבת של השבעה לאוקטובר. האם החודשים הארוכים מול חוויות קשות וללא מקום קבוע וסביבה מוכרת ותומכת, ישפיעו עליהן? עד יום זה, העובדות והעובדים הסוציאליים עובדים בלי הפסקה, לטפל בכמות האנשים הזקוקה לעזרה ותמיכה, תוך כדי שהן משאירות את המחשבות והבית שלהן בצד.